רגעי גאווה מקצועיים

ב-01/01/1998 הקמתי את אור תקשורת ופרסום - הבית של העמותות, וב-01/01/2020 סגרתי אותו לאחר 22 שנות פעילות. 

תקופה במהלכה זכיתי להפיק או להוביל אירועים שנחקקו בציבוריות הישראלית ובהיסטוריה האישית שלי. רגעי הגאווה שלי:

1998 - הפקת מצעד הגאווה הראשון בישראל.
עשר שנים קודם לכן, ישבנו חמישה אנשים בדירה - שלושה הומואים ושתי לסביות, ואחד מאיתנו לא הסיר את המסכה מעל פניו מרוב פחד.

כששכנעתי את מנחם שיזף ז"ל, שהגיע הזמן להעז ולהפיק מצעד גאווה ראשון בישראל, הוא דיבר על אולי 300 איש שיגיעו. אני דמיינתי 1,000. כשצעדתי בראש המצעד הראשון בישראל, מכיכר רבין אל גן העצמאות, מחזיקה בידי מגאפון ורועמת ססמאות נגד דיכוי להט"בי, השתנקתי תוך כדי בשל הדמעות שזלגו על פניי. ידעתי, שהמצעד הראשון הזה, בו צועדים 3,500 איש גלויי פנים, הוא רגע מכונן בחיי הקהילה הלהט"בית בישראל.

​1999 - ניהול המטה של פרופ' עוזי אבן בדרך לכנסת.
שנת 1999 הייתה השנה הראשונה בה הומו מוצהר בחר להילחם על זכותו להפוך לחבר כנסת.

עוזי פנה אליי חודש וחצי לפני ההתמודדות במסגרת מרצ, כשמיקומו היה בין האחרונים ברשימת הנציגים המועמדים להצבעה. לאחר חודש ימים של יחסי ציבור נמרצים, זכה אבן במקום ה-13 ברשימת מרצ לכנסת.

עם פרישתו של ג'ומס מהכנסת, הפך עוזי אבן להומו המוצהר הראשון בכנסת ישראל.

1999-2000 - הפקת בגאווה - מגזין הקהילה ההומו-לסבית בישראל.
במשך שנה הוצאתי לאור את מגזין בגאווה - 56 עמודי כרומו צבעוניים, שהביאו לקהילה קול אחר.

האמנתי שמגיע לקהילה שלנו מגזין איכותי, בסגנון המגזינים שיצאו לאור בחו"ל. מגזין שידבר אל הקהילות השונות והגוונים שמרכיבים את הקהילה שלנו. המתנדבות/ים והמתנדבים המדהימים שעשו איתי במלאכה, סייעו להוציא לאור ארבעה גיליונות במשך שנת קיומו.

אני גאה שהבאתי למגזין מפרסמים שמעולם לא פרסמו במגזין להט"בי לפני כן, תוך יצירת פרסומות שפנו ישירות לקהילה שלנו. הצלחנו ליצור מגזין שעסק בחברה, כלכלה, פוליטיקה, חברה, מועדונים, אופנה, תרבות ובכל מה שעניין אז את הקהילה. זה היה הבייבי שלי, ואני מאמינה הוא יצר שיח חדש בקהילה. בגאווה נמכר בכל חנויות העיתונים בישראל והצלחתי אפילו לאלץ את רשת סטימצקי למכור אותו לצד מגזינים מחו"ל. מדובר במגזין הלהט"בי הראשון בישראל, שנמכר מעל המדף ולא בסתר. המגזין גם נשלח לביתם של 1,500 מנויים.

1998-2005 - חוק זכות החולה הסופני למות בכבוד.
שבע שנות עבודה סיזיפיות בעבור עמותת ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד, הביאו לחקיקת החוק המכיר בזכותו של החולה הסופני לבחור שלא לקבל טיפולים מאריכי חיים. פעילותי לקידום החוק כללה יחסי ציבור ולובינג בכנסת, ואלו יצרו בסופו של דבר תהליך של שינוי תפיסתי בציבור הישראלי ובעקבותיו לשינוי חקיקתי. החקיקה הזו, משפיעה על כל חולה סופני בעצם החירות שהיא העניקה לו לבחור, שלא להאריך את חייו ומבלי שהיא יצטרך לפנות לבית המשפט כדי לקבל את אישורו. כיום, כל אדם יכול פשוט לחתום על צוואה בחיים, בה הוא מבקש שחייו לא יוארכו בסיטואציות מסוימות - ובקשתו תכובד.

2006-2008 - מאבק החירשים בישראל נגד ערוצים 1 ו-2, בגין אי הכללת סימנים לחירשים בשידוריהם.
מדובר בשנתיים של מאבקים חברתיים של אגודת החירשים בישראל, בין השאר נגד מנגנוני קיפוח של ערוצי הטלוויזיה הישראלית. על פי חוק, הערוצים השונים היו מחויבים לתרגם לשפת הסימנים תכניות שונות ובהן חדשות, אולם אף אחד מהערוצים לא טרח לעשות כן. תביעה ייצוגית שלוותה ביחסי הציבור בניהולי, הביאו לשינוי לו אנחנו עדים כיום, כאשר כל הערוצים עומדים בדרישות החוק ומעניקים נגישות לכבדי השמיעה ולחירשים בישראל. מאבק נוסף ששינה את חיי החירשים בישראל היו בדרישה לחלק זימוניות שיתריעו על אזעקה באזורי עימות, בשעה שזו צופרת - מאבק שהציל את חייהם של חירשים בעוטף עזה. בנוסף, פעלנו ליצירת אפשרות לפנייה באמצעות הפקס למשטרה ולמד"א, וזאת בעקבות מותה של חירשת, שחבריה החירשים לא הצליחו להזעיק בעבורה עזרה בשעת לילה בשל חוסר יכולתם לתקשר עם המוקדנים.

2007 - יחסי הציבור להפגנה נגד הסכם הטיעון שנחתם עם קצב.
ביום ה' (28/06/2007), נחתם ההסכם. רגע אחרי התקשרתי למרכז הסיוע בתל אביב, והבהרתי שאני מעמידה את עצמי לרשותן. רק שיתנו לי לעזור. מכיוון שאשת יחסי הציבור שלהם הייתה שומרת שבת, התקבלה העזרה שלי בשמחה.

במשך שלושה ימים, העברתי עשרות ידיעות לעיתונות לכל כלי התקשורת בישראל. רתמתי את אתר וואלה, שפרסם בכל שעה לערך הודעה לעיתונות חדשה ששלחתי אליו, במטרה לדחוף א/נשים להגיע במוצאי שבת להפגנה נגד עסקת הטיעון.

מנהלת מרכז הסיוע קיוותה שנצליח לרתום כ-2,000 איש להפגנה. במוצאי שבת הגיעו מעל ל-25,000 איש להפגנה, בזכות הזעם הציבורי שלווה ביחסי הציבור האינטנסיביים לאורך שלושה הימים שחלפו מעסקת הטיעון.


במהלך 22 שנות פעילות המשרד שלי, זכיתי לעבוד לצד עשרות עמותות אם בגיוס כספים בעבורן, אם בייעוץ, בפיתוח, בניהול וביחסי ציבור... עשיתי כמיטב יכולתי כדי לסייע לעמותות אתן הזדהיתי פוליטית וחברתית, ואני גאה בעובדה שמעולם לא ויתרתי על עקרונותיי במהלך העשייה הזו.


היו בדרך כל כך הרבה רגעי ניצחון והמון רגעים של מפח נפש ותשישות. הייתה לי הזכות להקים את המשרד הראשון בארץ שמטרתו הייתה להעניק שירותים מלאים לעמותות ואהבתי כל רגע של עבודה.

אני אוהבת את עשייתו של המגזר השלישי למען המדינה שלנו ולמען החברה שבה. אני אוהבת את הפעילות לאורם של אידאלים ושל רצון להטיב עם הסביבה. הייתה לי זכות גדולה, לקחת חלק בעשייה הענקית הזו.

 
דבר/י איתנו

טלפון: 04-6461404

נייד: 052-5634826

דוא"ל: ormedia.pr@gmail.com

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon
  • Black Twitter Icon
  • Black Pinterest Icon
0